פסק-דין בתיק ת"א 1084-08

התובע, יליד שנת 1942, נפגע, לפי טענתו, ביום 19.6.03, שעה שעבד במפעל הנתבעת 2, אליה נשלח באמצעות חברת כוח-אדם בה הועסק, הנתבעת 1.

יוער, כי מדובר למעשה בתביעה אשר הוגשה על יד התובע מחדש, לאחר שביום 29.3.04 הוגשה תביעה קודמת, בגין התאונה הנטענת, בתיק ת.א. 924/04. לנוכח מחדלים של התובע בניהול תביעתו האמורה, הורה בית המשפט ביום 6.8.07 על מחיקת התביעה.

לטענת התובע בכתב התביעה, באותו מועד הוא נתבקש על ידי מנהל העבודה בנתבעת 2 לתקן מכונה לקילוף תפוחי אדמה שנתקעה. התובע, אשר פעל בהוראות מנהל העבודה, ניסה לבדוק את מנוע המכונה שנתקע, אשר בפתאומיות החל לפעול וגרם לפגיעת התובע.

התובע הובהל לבית חולים, שם הוחלט לקטוע את שני הגלילים העליונים של אצבעות מס' 2 ו-3 ביד ימין. התובע אושפז בבית החולים משך קרוב ל- 4 ימים, ובמהלך האשפוז עבר ניתוח. לאחר מכן שוחרר לביתו לחופשת מחלה והמשך הטיפול נעשה במסגרת קופ"ח.

התובע פנה למל"ל והתאונה הוכרה כתאונת עבודה. במסגרת זו נקבעה נכותו של התובע לעניין תביעתו לאגף נפגעי עבודה.

התובע הגיש תביעתו נגד הנתבעת 1, בהיותה חברת כוח האדם בה הועסק, וכן נגד הנתבעת 2, בטענה כי היא זו שבמפעלה הוא עבד, ואותה כינה בכותרת התביעה "קל-קילוף, שער הנגב".

כמו כן, התביעה הוגשה נגד הנתבעת 3, בטענה כי היא המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת חבות מעבידים.

לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת של מומחה רפואי, לפיה לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור 5% בכל אחת משתי האצבעות (אצבעות 2 ו-3) אשר בהן נגרמה לו קטיעה של הגליל המרוחק.

יצוין, כי פגיעתו של התובע הינה ביד ימין, שהינה היד הדומיננטית אצל התובע.

הנתבעת 2 הגישה הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת 3. בין היתר נטען, כי פוליסת הביטוח שהנפיקה הנתבעת 3 כוללת גם את הנתבעת 2, כמבוטחת.

הנתבעת 3 הכחישה הטענות המועלות בהודעה לצד שלישי, שנשלחה נגדה. במקביל, הגישה הנתבעת 3 (צד ג') ביום 17.5.09 הודעה לצד רביעי, בה טענה כי הצד הרביעי הנפיקה לנתבעת 2 פוליסת ביטוח, ועל כן חייבת בשיפוי מכוח פוליסת הביטוח ועל פי דיני כפל ביטוח.

הצד הרביעי הכחישה הנטען בהודעה שנשלחה נגדה. כמו כן, הצד הרביעי העלתה טענה בדבר התיישנות התביעה (ההודעה לצד רביעי) שנשלחה נגדה.

פרטי הנתבעת 2 - זהות הגורם אשר במפעלו עבר התובע

כמפורט לעיל, בכותרת כתב התביעה, ציין התובע את שמה של הנתבעת 2 "קל-קילוף, שער הנגב ד.נ 79100".

בכתב ההגנה ציינה הנתבעת 2, כי שמה, כפי שנרשם בכתב התביעה, שובש וכי בשמה האמור היא אינה אישיות משפטית. לפיכך נטען, כי על התובע לתקן את כתב התביעה ולתבוע אותה בשמה הנכון ולחלופין למחוק אותה מכתב התביעה.

עם זאת, הנתבעת 2 העלתה בכתב הגנתה טענות הנוגעות לגוף התביעה, בהן הוכחשו טענות התובע לגבי התאונה, וכן טענה, כי הנתבעת 3 ביטחה אותה בפוליסה שהנפיקה לנתבעת 1, כאשר בהמשך לכך, נשלחה ההודעה לצד שלישי.

רק בדיון שנערך ביום 30.6.11 ביקש ב"כ התובע לתקן את שמה של הנתבעת 2. ב"כ הנתבעת התנגד לכך וכבר באותו מעמד העלה את הטענה לפיה תיקון התביעה מעמיד בידי הנתבעת 2 את הטענה להתיישנות התביעה נגדה.

בהחלטתי שניתנה בתום הדיון קבעתי, כי הואיל והפרטים הנקובים בכתב התביעה אינם מלאים, ראוי להבהיר את פרטי הנתבעת 2, לרבות שמה המלא והמדויק, ומספר ח.פ. של הנתבעת 2.

בהמשך לכך, הגישה הנתבעת 2 כתב הגנה מתוקן, אשר במסגרתו העלתה טענה בדבר התיישנות התביעה נגדה, וזאת לנוכח הטענה כי יש לראות את מועד תיקון כתב התביעה כמועד הגשת התביעה נגדה, והעובדה כי חלפו יותר מ-7 שנים ממועד התאונה הנטענת ועד ליום בו תוקן, לפי גישתה, כתב התביעה.